לא. עדיין אין לי זמן. לא עדיין אין לי אינטרנט. כן. כבר יש לי קודיצ`ה פיסקלה- אבל זה רק כי הבנתי איך עובדים פה העניינים.
מספיק שאתה בא עם מישהו יותר מפחיד מהמנהל וכבר אתה מתארגן.
לא. עוד לא מצאתי מישהו יותר מפחיד מהמנהל של הקווסטורה. לא. עדיין אין לי פרמסו די סוג`ורנו.
אבל לא בשביל זה התאספנו פה. גם לא בשביל פינות תרבות (שאין לי. אלא אם כן אתם חזק בקטע של אמבריולוגיה. שאז אפשר לשוחח פה מעט על מורולות ובלסטוציטים. אבל איכשהו לא נראה לי שאתם בקטע. ואני בטח לא בקטע. ונחשו מי קובע? יפה. שוב צדקתם. הבלוג הזה מצטיין בקוראיו האינטיליגנטיים לפחות כמו בכותבת לא מוכשרת במיוחד אך נוטה למצבי רוח מקטרים)
מה באתי לספר אתם שואלים?
אז ככה. בחודשיים האחרונים אני מחכה לפטורים מכל מיני קורסים שכבר עשיתי. שכן אני בניגוד לערמות הקש הצהבהב שמבצבצות מראשי, אינדיד בחורה משכילה. (ולא. זה שאני לומדת פה עם אנשים ששנה שעברה סיימו תיכון בזמן שאני סיימתי אוניברסיטה לפני שש שנים לא אומר שאני בלונדינית)
הקיצ, חשבתי נותנים הסילבוס מקבלים פטורים. אבל באיטליה כמו באיטליה אין דבר כזה שאין מסמך כזה.
מחכים. מחכים. מחכים. מה מחכים? חודשיים אני בחיכיון ודבר לא קורה.
מספיק שאתה בא עם מישהו יותר מפחיד מהמנהל וכבר אתה מתארגן.
לא. עוד לא מצאתי מישהו יותר מפחיד מהמנהל של הקווסטורה. לא. עדיין אין לי פרמסו די סוג`ורנו.
אבל לא בשביל זה התאספנו פה. גם לא בשביל פינות תרבות (שאין לי. אלא אם כן אתם חזק בקטע של אמבריולוגיה. שאז אפשר לשוחח פה מעט על מורולות ובלסטוציטים. אבל איכשהו לא נראה לי שאתם בקטע. ואני בטח לא בקטע. ונחשו מי קובע? יפה. שוב צדקתם. הבלוג הזה מצטיין בקוראיו האינטיליגנטיים לפחות כמו בכותבת לא מוכשרת במיוחד אך נוטה למצבי רוח מקטרים)
מה באתי לספר אתם שואלים?
אז ככה. בחודשיים האחרונים אני מחכה לפטורים מכל מיני קורסים שכבר עשיתי. שכן אני בניגוד לערמות הקש הצהבהב שמבצבצות מראשי, אינדיד בחורה משכילה. (ולא. זה שאני לומדת פה עם אנשים ששנה שעברה סיימו תיכון בזמן שאני סיימתי אוניברסיטה לפני שש שנים לא אומר שאני בלונדינית)
הקיצ, חשבתי נותנים הסילבוס מקבלים פטורים. אבל באיטליה כמו באיטליה אין דבר כזה שאין מסמך כזה.
מחכים. מחכים. מחכים. מה מחכים? חודשיים אני בחיכיון ודבר לא קורה.
לומשנה. החלטתי לעשות פיזיקה שוב. אמנם גם בעברית אני לא יודעת פיזיקה, כך שאין הרבה סיכוי שאני אצליח לדעת אותה באיטלקית. ארכימדס הוא אותו חרא רק שפה קוראים לזה הספינטה של ארכימדס. ובעברית אה… אין לי מושג… אבל כל השאר? אין מצב. פשוט אין מצב שאני אקלוט פיזיקה מתישהו. בטח לא באיטלקית.
מה שכן המורה חתיך שבא למות. מדובר במטר תשעים של גבר כהה שיער שמתחזק חוש הומור שחור כמו העיניים שלו וגוף של אתלט. מייד התנדבתי לא לחכות לפטורים.
אבל מה התברר? הבחורצ`יק בקטע של לעשות מבחנים כל שבוע בערך. כבר עשיתי שניים ובאופן חסר תקדים עברתי אותם (לא. אין לי מושג איך. לא אין לי מושג בפיזיקה. לא. אני לא יודעת איטלקית). אז מה הקטע אתם שואלים? הקטע הוא זה:
המבחן האחרון בפיזיקה מתרחש ממש מחר. אני את הפטורים של אמם המזדיינת עדיין לא קיבלתי.
הקיצ, אני ממלמלת, יש מצב שאני בכלל לא צריכה את הפטור הזה אחרי מעבר חלק כל כך של כל המבחנים האחרונים. עוד מבחן אחד יא מנייאק (כל זאת אני אומרת לעצמי. בשיעור. בעברית אבל. שאפחד לא יבין) ככה גם סיימתי פיזיקס וגם עיינתי לאורך ולרוחב במרצה החתיך מכל.
עוד אני אומרת את זה והמרצה החתיך מכל אומר:
ועכשיו לעניין התזינה (שזו המקבילה האיטלקית לתזה. אבל קטנה. מה קטנה? 12 עמודים)
שאתם צריכים לעשות בקבוצות. ולהגיש עד השלישי לינואר
בשלב הזה עברתי מורוד לורוד חיוור. קה תזינה בראש שלו? ועוד בקבוצות.
אני פעם אחרונה שעבדתי בקבוצות היה בכיתה א`. וממש לא מתחשק לי לחזור על החוויה. אם יש משו שאני שונאת זה עבודה בקבוצות. זה האדם שאני. סולן.
הקיצ הגשתי את עצמי לכיוון שלו ומלמלתי לו באיטלקית השוטפת והרהוטה שלי
“אני זה מסיימתי כבר זה תואר בארץ זותי ביולוגיה זה ישראל זה. לא מצטרכת עוברת קורס זה עוד פעם פיזיקה”
ההוא פותח עלי זוג עיניים (שחורות ציניות ובהחלט שוות פתיחה)
ואומר לי את העובדה המצערת שאני יודעת כבר מעצמי (תודה) “אין מצב אחותי שעשית את כל הקורס הזה ועכשיו את אומרת לי שיש לך פטור”.
פשוט אין מצב שזה מה שקורה. אז זהו. שיש. אני מרגישה עאמה מכל. דמעות עולות לעיני (בזמן האחרון אני מסתובבת קבוע עם דמעות בעיניים. איזה צבע העיניים שלך? אפור עם דמעות. בהזדמנות אני אספר לכם איך ייללתי במולאן רוז`. שכבר ראיתי. ולא היה כל כך עצוב בפעם הראשונה. מצד שני בפעם הראשונה ראיתי אותו באנגלית. באיטלקית לא הבנתי כלום. ולא. לא מזה נהייתי עצובה)
“אז תעשי כבר את התזינה” אומר לי הגירסה הגברית של זותי הכוסית איך קורימותה? ותסיימי את הקורס.
אבל אני רוצה לחזור הביתה (והדמעות? הן זולגות מעצמן. תודה ששאלתם)
“אוקי” אומר המושלם, “אז תביאי הסילבוס אלי ואם הכל סבבה אני נותן לך פטור מהקורס. חבל שלא עשית את זה בתחילת השנה”
מה אתה אומר? חבל? באמת? למה? היה לי כל כך כיף ללמוד רזיסטנצה של פלואידי באיטלקית.
לא חבל להפסיד חוויה שכזו?
בכימיה לעומת זאת נתתי לעצמי פטורים (מיותר לציין איך נראה המרצה נכון?)
יש גבול. 3500 שעות כימיה. אינאף איז אינאף. לדעתי מגיע לי.
מה שכן המורה חתיך שבא למות. מדובר במטר תשעים של גבר כהה שיער שמתחזק חוש הומור שחור כמו העיניים שלו וגוף של אתלט. מייד התנדבתי לא לחכות לפטורים.
אבל מה התברר? הבחורצ`יק בקטע של לעשות מבחנים כל שבוע בערך. כבר עשיתי שניים ובאופן חסר תקדים עברתי אותם (לא. אין לי מושג איך. לא אין לי מושג בפיזיקה. לא. אני לא יודעת איטלקית). אז מה הקטע אתם שואלים? הקטע הוא זה:
המבחן האחרון בפיזיקה מתרחש ממש מחר. אני את הפטורים של אמם המזדיינת עדיין לא קיבלתי.
הקיצ, אני ממלמלת, יש מצב שאני בכלל לא צריכה את הפטור הזה אחרי מעבר חלק כל כך של כל המבחנים האחרונים. עוד מבחן אחד יא מנייאק (כל זאת אני אומרת לעצמי. בשיעור. בעברית אבל. שאפחד לא יבין) ככה גם סיימתי פיזיקס וגם עיינתי לאורך ולרוחב במרצה החתיך מכל.
עוד אני אומרת את זה והמרצה החתיך מכל אומר:
ועכשיו לעניין התזינה (שזו המקבילה האיטלקית לתזה. אבל קטנה. מה קטנה? 12 עמודים)
שאתם צריכים לעשות בקבוצות. ולהגיש עד השלישי לינואר
בשלב הזה עברתי מורוד לורוד חיוור. קה תזינה בראש שלו? ועוד בקבוצות.
אני פעם אחרונה שעבדתי בקבוצות היה בכיתה א`. וממש לא מתחשק לי לחזור על החוויה. אם יש משו שאני שונאת זה עבודה בקבוצות. זה האדם שאני. סולן.
הקיצ הגשתי את עצמי לכיוון שלו ומלמלתי לו באיטלקית השוטפת והרהוטה שלי
“אני זה מסיימתי כבר זה תואר בארץ זותי ביולוגיה זה ישראל זה. לא מצטרכת עוברת קורס זה עוד פעם פיזיקה”
ההוא פותח עלי זוג עיניים (שחורות ציניות ובהחלט שוות פתיחה)
ואומר לי את העובדה המצערת שאני יודעת כבר מעצמי (תודה) “אין מצב אחותי שעשית את כל הקורס הזה ועכשיו את אומרת לי שיש לך פטור”.
פשוט אין מצב שזה מה שקורה. אז זהו. שיש. אני מרגישה עאמה מכל. דמעות עולות לעיני (בזמן האחרון אני מסתובבת קבוע עם דמעות בעיניים. איזה צבע העיניים שלך? אפור עם דמעות. בהזדמנות אני אספר לכם איך ייללתי במולאן רוז`. שכבר ראיתי. ולא היה כל כך עצוב בפעם הראשונה. מצד שני בפעם הראשונה ראיתי אותו באנגלית. באיטלקית לא הבנתי כלום. ולא. לא מזה נהייתי עצובה)
“אז תעשי כבר את התזינה” אומר לי הגירסה הגברית של זותי הכוסית איך קורימותה? ותסיימי את הקורס.
אבל אני רוצה לחזור הביתה (והדמעות? הן זולגות מעצמן. תודה ששאלתם)
“אוקי” אומר המושלם, “אז תביאי הסילבוס אלי ואם הכל סבבה אני נותן לך פטור מהקורס. חבל שלא עשית את זה בתחילת השנה”
מה אתה אומר? חבל? באמת? למה? היה לי כל כך כיף ללמוד רזיסטנצה של פלואידי באיטלקית.
לא חבל להפסיד חוויה שכזו?
בכימיה לעומת זאת נתתי לעצמי פטורים (מיותר לציין איך נראה המרצה נכון?)
יש גבול. 3500 שעות כימיה. אינאף איז אינאף. לדעתי מגיע לי.
הייתי שמחה לקטר לכם עוד ועוד אינסוף אבל אם נחזור לבעיה המקורית שלי שכוללת בלונד, מספר כזה או אחר של קילוגרמים בעודף ומחסור חמור עד חמור מאוד באינטרנט, אז - זה לא האינטרנט שלי. זה האינטרנט של מונמון. בחיי. ככה היא קוראת לעצמה. יש קטע כזה כנראה בזמן האחרון לאמץ שמות של דראג קווין (לא שמשקאות אלכוהוליים פלצניים עדיפים אבל בעצם כן. משקאות אלכוהוליים פלצניים עדיפים). היינו בעניין המונמון. מאז שחשפתי בפניה את הבלוג (אני לא נוטה לפרסם אותו בקרב אלה שאינם מקורבים אלי עד מאוד אך מכירים אותי בכל זאת. נחשו למה?), כלומר את נשמתי, קרביי ודמי, היא לא מפסיקה לנג`ס שאני אכתוב שהמתכון של הקוסקוס הוא שלה.
אז קבלו תיקון לעוול ההיסטורי שנעשה פה:
המתכון של הסלט קוסקוס שייך למונמון.
(ומדובר בבחורה שמה שהיא מצליחה להפיק משני המדפים המסכנים במקרר העלוב שלה, אני לא אצליח להפיק משלושה מחסני מזון. גאון)
אז קבלו תיקון לעוול ההיסטורי שנעשה פה:
המתכון של הסלט קוסקוס שייך למונמון.
(ומדובר בבחורה שמה שהיא מצליחה להפיק משני המדפים המסכנים במקרר העלוב שלה, אני לא אצליח להפיק משלושה מחסני מזון. גאון)
יאללה אאוביי. מתגעגעת מלא. שאני מגיעה עוד פחות מחודש כבר אמרתי?
שתעשו מהר ווייטינג ליסט כי אני מתכוונת לראות כל אחד ואחד מכם ששמאות שבעמאות פעם ביום.
BACI
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
*נטשו כל תקווה אתם הנכנסים (זה לא אני. זה דנטה. והקומדיה האלוהית שלו. שנראה לי שהסיבה היחידה שקוראים לה קומדיה היא שאלוהים יודע מה מצחיק בה. אותי זה לא הצחיק לפחות. בכל אופן זה השלט בכניסה לגיהנום. חתיכת קומדיה אינדיד)
שתעשו מהר ווייטינג ליסט כי אני מתכוונת לראות כל אחד ואחד מכם ששמאות שבעמאות פעם ביום.
BACI
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
*נטשו כל תקווה אתם הנכנסים (זה לא אני. זה דנטה. והקומדיה האלוהית שלו. שנראה לי שהסיבה היחידה שקוראים לה קומדיה היא שאלוהים יודע מה מצחיק בה. אותי זה לא הצחיק לפחות. בכל אופן זה השלט בכניסה לגיהנום. חתיכת קומדיה אינדיד)
