ביום שבת,19 בנובמבר, 2005, תחת הנושאים:
אולי תניחו לנו? לא באמת. די. מספיק. הבנו. לא טוב לכם שטוב לנו. רע לכם שאנחנו נהנים. אבל די. אם כבר ההתעקשות הזו להיות פולנים מה רע בלשבת בחדר לבד בחושך?
למי זה מזיק בדיוק שהתחנה הזו משודרת? למה כל שנה וחצי אתם מאיימים עלינו בסגירות ובאיחודים בהפרטות ובניתוקים?
תנו כבר לחיות במדינה הזאת. לכו תציקו לאלה שמטנפים את החופים כל הקיץ, לאלה שזורקים את הזבל שלהם מהחלון של האוטו תוך כדי נסיעה, לאלה שמנהלים קזינו, לאלה שסוחרים בנשים, לאלה שדוחפים בתור, לאלה שחיים על קצבות סעד שהם לא זכאים להם, לאלה שקונים תארים בלטביה ומצליחים להגיע לעסקות טיעון ביזאריות כמו: “קניתי רק עבודה אחת. כל שאר התואר זה בזכות עבודה קשה והשקעה”, לאלה שמוכרים מכרזים, לאלה שמפשירים אדמות שניה אחרי שהם סיפרו על זה לילדים שלהם שבמקרה הספיקו לקנות, לאלה שמרמים את אבא שלהם ביוונית…
יש כל כך הרבה אוכלוסיות שאפשר להטריד אותן, אני באמת לא מצליחה להבין את ההיגיון שבלהטריד דווקא את השני אחוזים המסכנים האלה שאוהבים מוזיקה טובה.
כדי לחתום על העצומה:
כדי לקרוא עוד:
כדי אקצ`לי לעשות משהו עוד היום:
1. העבירו את התחנה ברדיו ל 88 FM בין השעות עשר לשתימעשרה
2. זה לא מסובך זה ממש בקצה של הסקאלה. לא לא זה השני.
כדי להתאהב בבועז כהן:
1. העבירו את התחנה ברדיו ל 88 FM בין השעות שש לשבע בערב
2. מה? שיר שאתם לא מכירים? איזה כיף!
דוגמה לרשימת שידור של גל אפלרויט:
ישירות מהבלוג שלו.
מישהו אשכרה משקיע בכם. תיזהרו שלא תתרגלו להרגשה לפני שאתם מחזירים לגלגל”צ לשמוע שוב את שלמה ארצי שר בקיסריה (או וואטאבר איט איז שרץ שם עכשיו בפעם השלושמאותאלף בתחנה המאוסה ביקום)
מישהו מגשים חלום:
כדי לקרוא את הפוסט שכתבתי לפני שנה וחצי גלגלו קצת מתחת למקווקו:
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
30.3.04
מאחר ואני טיפוס חדשותי מובהק, מה שאומר שרק חדשות בסדר גודל של רצח מנהיג פלשתיני (זה פלשתיני או פלשתינאי? מישהו יודע מה נסגר עם זה? בכל זאת ארבעים שנות כיבוש. הגיע הזמן שאני אדע איך קוראים להם באמת)
מגיעות אלי, וגם זה בדרך לא דרך, גיליתי אך אתמול שאהוד אולמרט יש לו כל מיני רעיונות משונים.
אחד מהם זה לאחד את 88 ורשת ג´. האם יש רעיון ביזארי מזה?
אולי רק לבלוע ראשים של ברביות על מנת לקבל עונג מיני כשמחרבנים אותם (יש מחזה כזה. בליב מי).
מאחר ומדובר באי התרבות היחידי כמעט שנותר לחובבי המוזיקה האלטרנטיבית,
אין לי אלא לתהות האם זו קונספירציה של המדינה?
משהו כמו 1984 כזה. הטפשת ההמונים בצורה מסודרת.
טלוויזיה כמו שצריך הרי אין לנו. כל מה שמריח ממעט איכות יורד מיד אחרי שתי תוכניות. יש איזו אלטרנטיבה עלובה - ערוץ 23 וזהו בערך. כל השאר - אינסטנט.
כבר לא צריך להתאמץ בשביל להצחיק ולרגש. כבר לא צריך להיות כשרוני ולעבוד קשה בשביל להצליח. צריך להיראות טוב, לעבור מסך והרבה מזל. אולי יקבלו אותך לאיזה ריל טיוי שואו.
תרבות אינסטנט במיטבה. רוצה לאהוב? יש טלנובלה. אהבה אינסטנט.
רוצה לצחוק? יש את יצפאן. הצחקות אינסטנט.
רוצה להתרגש? יש את דודו. התרגשות אינסטנט.
וכמובן - רוצה לשמוע רדיו? יש את גלגל”צ. פלייליסט משעמם, אינסופי, שחוזר על עצמו לפחות פעם בשעתיים ומכיל בעיקר שירי אינסטנט שמבוצעים על ידי זמרי אינסטנט בבלונד אינסטנט שעושים מוזיקת אינסטנט כדי למכור הרבה מרצ´נדייז ולהעלם בתהומות השכחה אינסטנט של החיים.
אז יש לנו ספרים. תודה לאל. שם עדיין יש איזושהי זכות בחירה. לא שהיא באמת זכות בחירה, כי היום אם אתה לא סלב קשה להאמין שמישהו יוציא ספר שלך ואם אתה כן סלב קשה להאמין שתוציא ספר טוב, אבל מילא. בשביל זה יש ספרות מתורגמת.
ויש לנו את 88. זהו. שריד כמעט אחרון של תרבות הלא אינסטנט.
של מוזיקה שנבחרת משיקולים אחרים מרייטינג.
זה אולי נשמע לכם מעט דרמטי כי זו כולה תחנת רדיו אבל אם ישתיקו את 88 זו תהיה הכרזה ממשלתית שלתרבות איכותית ויחודית אין פה מקום.
הקונפורמיזם מוכר. הקונפורמיזם שולט. הקונפורמיזם מחליט.
וכרגיל אין מה לעשות. חוסר אונים מוחלט. סוגרים לנו לאט לאט את ברזי התרבות המועטים שעוד נותרו לנו, ואנחנו עומדים כעדר כבשים פוערים את עינינו העגולות בתימהון ובקרוב לא נדע אפילו למה. כי אנחנו עומדים להיות טפשים. טפשים גדולים. ודומים מאוד אחד לשני. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - קישורים:
מאמר של ניסן שור במעריב:
http://www.maariv.co.il/channels/5/ART/675/486.htmlההודעה של TJ “אם אתם רוצים להציל את 88fm ואת רשת ג´. אם מוזיקה טובה חשובה לכם”
בפורום מוזיקה ישראלית של YNET (תרדו קצת למטה בהמשך):
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1721-288,00.htmlקולות של תקווה:http://images.maariv.co.il/channels/5/ART/679/352.htmlהידיעה ב YNET:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2889883,00.htmlלכתבה התפרסמו 269 תגובות. אתם מוזמנים להוסיף שם תגובה משלכם.נציב קבילות הציבור ברשות השידור:http://www.iba.org.il/dover/dover/html/Kvilot.htmlוהפרטים שלו:
ombudsmann@iba.org.il
הממונה על קבילות הציבור, רשות השידור, ת”ד 28080, ירושלים 91280
5302334 -02
אולי ערמות של מיילים זה מה שיעזור. אולי.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -מדור פרסומי-
בשישי לאפריל, מיד למחרת ליל הסדר, ישודר ב 88FM המנדט הבריטי.
נאוה פסטרנק/גבי ינון עם הג´אז והבלוז תוצרת הממלכה המאוחדת
כרמל בן-אפרים בשעתיים של אמני הסיקסטיז הגדולים של בריטניה,
גל אפלרויט וסיפורי קנטרברי ואגדות פרוגרסיב
בועז כהן בשעתיים עם הסקוטים האהובים עליו
(בין היתר יהיו שם דונובן, אל סטיוארט, ג´טרו טול, קוקטו טווינס, בלו נייל, טינייג´ פאנקלאב, בל אנד סבסטיאן, מוגוואי, ריינדיר סקשן ופרנץ פרדיננד)
אייזיק לובלסקי עם היצירה הבריטית של שנות ה-70
איציק יושע בשעתיים על ההומואים והמהפכה המינית-מוזיקלית של שנות ה-80
רוני ורטהיימר והאלקטרוניקה הבריטית של שנות ה-90
(פילה ברזיליה, למון ג´לי, אנדרוורלד, פול אוקנפולד, ועוד)
אני לא רואה סיבה למה להפסיד את זה. אלא אם כן יסגרו את התחנה קודם. או שאתם דוסים
(ואז תדאגו שיקליטו לכם
)
שווה שווה.

ביום רביעי,16 בנובמבר, 2005, תחת הנושאים:
הצטרפו גם אתם ותוכלו לזכות בערמה משעממת במיוחד של פוסטים על החיים המעאפנים של המרגריטה. שווה שווה ורק היום במחירים מיוחדים (טוב, נו, בחינם. בעצם המחברת מוכנה לתת סכום סמלי לאנשים שיהיו מוכנים לעשות מנוי. ואפילו יותר מסמלי. שכן היא אינה מצפה שאנשים אשכרה יקראו את הבלוג הזה בלי תמורה)
מה שכן אבל, אנשים הפסיקו לשאול אותי איך חיי הנישואים. תודה לאל. כי הם די על הפנים.
מתברר שהסיבה היחידה להתחתן זה רק אם את ממש מתעקשת להפוך מנסיכה לאבק בית.
בערך שניה וחצי אחרי החתונה הבין הפרטי שבעצם אין מה לטרוח יותר, ומעכשיו המרגריטה משמשת בעיקר לבידור בזמן הפסקות פרסומות.
נו, ואני כל הזמן חשבתי שפרסומות זה רע.
כמובן שא` הכותל, המזור והצרי לכל מכאוביי החליטה שזה זמן טוב להעלם לשבועיים לסינגפור ונטשה אותי להתמודד לבד עם כל הלבד הזה.
מתי, אני מתחננת אליה בדמעות בסקייפי, מתי את חוזרת כבר נבלה סרוחה שכמוך! כלבה צועניה! זונה של נאצים! לא אכפת לך שבזמן שאת מנשנשת אגרולים חברתך מעוניינת להשיב את נפשה לבורא מרוב ייסורים?
ולמה את לא כותבת עלי בבלוג יותר? היא נוזפת בי
אולי כי התבכיינת שאני כן כותבת עלייך בבלוג כל הזמן? אני מנסה לפנות למה שא` מתחזקת בתור היגיון
התשובה לא נכונה כנראה, כי א` עסוקה בלהיפטר ממני.
אני צריכה לחזור לבסיס* היא עונה לי. דברי איתי אחר כך.
*ככה זה כנראה כשאת מתכנתת סימולטורים לצבאות סינגפוריים.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
-אולי תצטרפי אלי לעצרת בכיכר? שואלת אותי הדיזט שאלה שעוד תצטער עליה הרבה בהמשך, שכן המרגריטה רודפת הצומי מזהה מיד את פוטנציאל ספיגת הקיטורים של הדיזט והיא מתבייתת על תחליף א` בדבקות שלא היתה מביישת את פרס אפילו.
-בשמחה אני עונה לה. בשמחה. תמיד חלמתי להסתובב בכיכר רבין כשחמישים אלף איש נתקעים “במקרה” עם המרפק בציצי שלי בזמן שעל הבמה נואמים ערמה של אדיוטים, בפאתוס שהפעם האחרונה שמרגריטה שמעה כמוהו, היה בטקס יומאזיכרון בביצפר. מיותר לציין שהיא עצמה היתה הנואמת הנרגשת.
ככה זה שאת גם גרה בעיירת פיתוח בדרום הארץ וגם יודעת לקרוא. מיד את נבחרת לייצג את בית הספר בטקסיו החשובים. דבה או לא דבה, מיומנויות הקריאה לוקחות לוק ב”אורט” אילת אנידיי.
הדיזט מתברר הרבה יותר פטריוטית מהמרגריטה והיא מגיעה לשם אשכרה כי לא נעים לה מרבין. בכל זאת מת וזה. ועוד עשר שנים. שזה סוג של מספר עגול. מרגריטה טובה במספרים. וגם בעגול היא לא רעה ככה שהיא יכולה להבין את הקונספט.
אבל אפילו את הדיזט, שיש לה עוד כמה ערכים פה ושם, ולא איבדה את כולם כמו המרג` אי שם בגיל 15 וחצי, העצרת מייאשת אחרי גלי עטרי בערך. המרג` הקיאה כבר במוש בן ארי. אבל זו לא חוכמה. מבחינתה כל העידן רייכלים למיניהם מוקצים מחמת מיאוס והיא מחוברת לצד הרוחני שלה כמו שהיא מחוברת לזה הפילנטרופי ואוהב האדם (וויצ` מינס נוט אט אול, למקרה שתהיתם. ואני יודעת שלא)
כמובן שאני מנצלת את רגעי החולשה של הדיזט כדי להפעיל מניפולציות מתוחכמות במיוחד - טוב נו, לא מתוחכמות אבל עובדות - וגוררת את המסכנה ללחם ארז.
( כן כן. המרג` היא לא האדם להתחבר אליו אם אתם מנסים להיות אנשים טובים יותר, אכפתיים יותר או מעורבים יותר בסביבה שבה אתם חיים. לעומת זאת אם אתם בדרך להיות אגואיסטים מגעילים שמעבירים את זמנם בבתי קפה ובדיבורים על עצמם…נאו, דטס א דיפרנט סטורי).
העצרת מסתיימת בצפירה בדיוק בשיאה של רשימת הבעיות שיש למרג` עם כל הנושא של הפרטי בפרט ושל חיי הנישואים ככלל , שזו לא בעיה גדולה שכן את הנאום למה מונוגמיה זה איכסה וחתונות זה פיכסה כבר היה לי מוכן מגיל 15 ואחרי 15 שנה של תרגול אני יודעת אותו לא רק בעל-פה אלא גם בפה-תוס. נשאר רק לפתח את הנושא של הפרטי והנה לכם שיעור של שעתיים בלי הכנות כמעט.
רבין בטח היה מאוד שמח שצופרים לכבוד זה שהוא מת. לא שהיכרתי אותו אבל איכשהו הוא לא נשמע לי הטיפוס. אולי בכל זאת נקלט לי משהו משטיפת המוח של הנואמים הדגולים אשר בכיכר, שרובם נשאו דברים בסגנון: “רבין? כן הוא היה בחור סבבה, אבל אני! הו! אני…!!”
בקרוב - המרגריטה נואמת בכיכר רבין. פאתוס? יש. שעמום? יש. התמקדות אך ורק בעצמך? כן. היא מתאימה.
לא היתה ברירה אלא לשחרר את הדיזט, וגם יצאתי מהריכוז בגלל הצפירה. הבטחתי לה שאני אמשיך במייל, הבטחה שהתכוונתי לקיים, כמובן, למרות שינויי הצבע המוזרים שהתמקמו על פניה היפות, ולקחתי את עצמי חזרה הביתה לבעלי.
מה שכן אבל, נראה לי שסוף סוף הבנתי למה קוראים לכל העניין הזה בעל.
זה נורא מזכיר את עניין הכלבים - כשהבעלים בבית הם מתייחסים לכלב פעם-ב לזמן מוקצב, וחוץ מזה שהם חייבים לצאת איתו החוצה מספר קבוע של פעמים בתקופה, רוב הזמן הוא פשוט נמצא שם בשקט מחכה שיעניקו לו אהבה.
בטח גם כלבים אוהבים פרסומות.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
נ.ב. הפרטי מחפש יועץ נישואים טוב. הוא צריך להיות ממש טוב כי הוא צריך לשכנע את המרגריטה ששלוש דקות ביום וארוחת צהריים פעם בשלושה שבועות, זו תשומת לב מספקת. הצעות וזה אפשר להפנות במסרים.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ואת זה שגדי שם קישור לבלוג של המרגריטה העגולה לכבוד יומולדתה העגול, כבר ראיתם? אוח! גדי! אוח! איזה גבר! אין לי ספק בכלל שאם הייתי מתחתנת איתו במקום עם הפרטי, הייתי זוכה לארוחת צהריים פעם בשבועיים.
ומי שמגלה לו שהיומולדת שלי זה רק עוד חודש וחצי מבטיח לעצמו יחסים מאוד קרירים עם המרג` למשך ארבעה ימים לפחות. אז שכל אחד יעשה את השיקולים שלו בעניין.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ומתי יהיה את זה במידות גדולות? אה?! מה איתנו, לא יכינו כמה לכמונו? אמנם אנחנו פריקס אוף דה נייצ`ר אבל חלקנו קפואות דדיים ג`אסט לייק דה רסט אוף דם.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
והסטטיסטיקות שוב הובילו אותי בדרך לא דרך בסימטאות האינטרנט לאיזו אחת, שוחרת ז`. ולמרות מה שאפשר היה לחשוב, זו היא בחרה את הניק, לא אני. אין לי מושג מי את, או מי דה פאק איז סמי, אבל תודה לך יקירתי. ריגשת את גל עצמותיה הזקנות של המרגריטה עד מאוד (אמנם הן מוסתרות היטב תחת ערמות של שומן אפרפר ותפוזי אבל הן שם, מבטיחה)
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
והתמונה? יש לי תחושה שאתם כבר יודעים. העלמה בועות. האישה השנינות, והכישרון האינסופי.
אה כן, ואם מישהו מצליח למסמר אותה לקפה שיודיע לי. אני גם רוצה. כבר הרבה זמן.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ותמונות של הכלבה המתוקה ביקום מדגמנת סוודר שסרגה לה הפנינט כבר הפציעו פה? מה טרם?
-המרג` מיתממת כאילו לא למדה רק אתמול איך מוסיפים תמונות לגוף הפוסט, ובעצם כבר שנים היא לא מוסיפה תמונות רק כי זה לא אסתטי. אח! התחכום הבלונדיני! אין שני לו-
(מיותר לציין שערמת הקש שצמודה ליצור המתוק ביקום זה השיער של המרגריטה. מי יתנני שיער חלק מקלות כבר בגלגול הזה! כן! בגלגול הזה! או בבא. גם בסדר)

ביום חמישי,10 בנובמבר, 2005, תחת הנושאים:
מאז שתפוזצ`יק שם אופציה לראות מאיפה נכנסים אליך לבלוג, החיים נהיו מעט ביזארים בבית המרגריטה. שלא תהיינה טעויות. לא מדובר פה בבלוג הפופולרי ביקום. להיפך. מדובר פה בבלוג שהמפרגנים יקראו לו אינטימי והריאלים - דחוי חברתית. אבל לגלות שרוב הכניסות שלך מגיעות מזה שמישהו חיפש בגוגל “נשים מחרבנות”?! זה גדול אפילו על המרגריטה. שהיא בהחלט סוג של אישה. ואפילו מחרבנת. ואפילו פעם ביום אם יש לה מזל.
(אם כי הפרטי לא מבין איך אפשר לחרבן בטווח זמן כה אפסי. כנראה שככה זה כשאתה סוג של קלסטרופוב. עוד מחלת נפש. פחות מחלת נפש. המרגריטה לא מתרגשת. יש לה אוסף מרשים של כאלה. כולל אחת באוזניים שהפפס מחבבת במיוחד והיא זו הגורמת לה להתרסק בכל הזדמנות ועל כל מדרכה בעיר בארץ ובעולם)
כל ההקדמה הזו באה כדי להסביר את ההפתעה שהתנפלה על המרגריטה כשהיא ראתה שיש לה כניסות מבלוג ב”רשומות”. סוף סוף, התרגשה המרגריטה, סוף סוף גדי שמשון החליט להגשים לה חלום ולשים קישור לבלוג שלה בבלוג שלו. מה בסך הכל היא ביקשה? קישור קטן? אפילו יום-יומיים ושיימחק אחר כך. מרגריטה לא גרידי. היא אדם צנוע וקשה יום.
מעוררת עד עמקי נשמתה מהמחווה הגדי שמשונית הלא צפויה הזו לחצה מרג` על הקישור וגילתה שלא גדי ולא נעליים (ודווקא היו לה כמה רכישות מוצלחות בתחום לייטלי. של הנעליים כמובן. לא של הגדי. הוא לצערה ממשיך לשמור עם המרגריטה על מערכת היחסים ההדוקה הרגילה שלהם - היא מעריצה אותו בכל נפשה והוא לא יודע שהיא קיימת), מדובר ברוני נוטפיש.
תראו, אני שולחת מייל נלהב לפנינט ולדיזט, תראו מי מופיע במתחלפים של רוני גולדפיש! לא אחרת מאשר המרג` ופוסטה המפואר בו היא מוחה נגד סגירת התחנה החביבה עליה מכל (בכל זאת מדובר בתחנה שמשדר בה אליל הרדיו גל אפלרויט האיש הכי שווה ב FM).
בזמן שהפנינט פרגנה להצלחה הפתאומית שנפלה על בלוגה הנטוש ברגיל של המרג`, ואפילו כמעט הצליחה להסביר למרג` הוא דה פאק איז רוני גלואופיש, הדיזט סייגה את התגובה הנרגשת. עזבי מי במתחלפים, היא אומרת לי, ראית מי בקבועים?!
המרג` שכרגיל דבר לא מעניין אותה מלבד שניים - עצמה והיא, חוזרת לבלוג של פרופיש רק כדי לגלות שמדובר בלא אחר מאשר פ”פ, אחד שהמרג` השתעשעה עמו קלות בפורום ספרים, וסוף סוף התגשם המשפט המעצבן של אמא שלה - “זה ייגמר בבכי”. ואכן הפ”פ ציווח מעט על העוול שנעשה לו והודיע ביבבות על פרישתו מהפורום.
האמת, למרג` יש נטייה לעשות את זה לאנשים. כמו שמר בלונד אוהב להעיד: ”אף פעם אל תאמינו למישהו שאומר לכם שהיא רוצה רק לשחק, עדיף להיות זהיר מאשר שיכו אותך במשוט”.
(עד היום המרג` מכחישה שהיא הכתה את ההוא במשוט. היה מדובר בתחרות קייקים והבלונד רמז שאם המרג` לא תתחיל לחתור ההוא ינצח. אז היא הניפה את המשוט והם ניצחו. אז סימפל אז דת`. רוח ספורטיבית תמיד היתה הצד החזק של המרגריטה)
למען הגילוי הנאות יש לציין שבזמן שהמרג` היתה אדישה לגמרי לגורלו של פ”פ, שעצם קיומו הופך את רוב הצנוניות ללא רלוונטיות כדוגמה לשיממון, ואת הסהרה לסוג של גן פורח, הפנינט והדיזט דווקא חיבבו אותו. עד שהן ניסו לקרוא את הבלוג שלו זותומרת.
נו, אמרתי לדיזט, כמה צפוי, שעד שיופיע סוף סוף קישור לבלוג שלי באתר של רשימות זה לא יהיה בבלוגו המסוקס ונוטף הטסטוסטרון של גדי שמשון, כפי שהיה ראוי אם היתה אלוהים, אלא בבלוג של מישהי שמתעניינת מתי בדיוק פ”פ המשמים מצחצח את שיניו ואחרי איזו אושיה עיתונאית הוא רדף כדי לנסות להזכיר לה מי הוא.
די, די, ניסתה לנחם אותי הדיזט כשראתה את האכזבה מתפשטת על כל פני האימייל שלי, יש לה שם בבלוג הזה שלה גם פוסט על ג`וד שבא ופרוייקט ה“ספרים לחברים” שלה. חכמה על קטנים הדיזט הזו, ברור שזה ניחם אותי במיידי, מאז שג`וד שבא תרגמה את וודהאוס הפכתי למעריצה מושבעת שלה. ואיך לא? הבחורה יודעת להגיד מאיזה משורר בריטי, יהיה עתיק, עבש או אכול תולעים ככל שיהיה, הגיעה כל מילה ומילה אצל וודהאוס. מרגריטה יש לה נטיה להעריץ אנשים כאלה. אולי כי היא, בורה שכמותה, לא מבדילה בין טניסון לג`יימיסון. כנראה שהיא לא כל כך גרועה הרוני גלבפיש הזו, וכשהיא רוצה האישה, היא יודעת מה טוב, סיכמו שלוש הגראציות על ג`יימסון (דיזט) ג`ק דניאלס (מרג`) ומיץ רימונים סחוט טבעי (פנינט-אלכוהול-עושה-לי-מיגרנה-וברימונים-יש-ברזל), ומדובר במחמאה למרות הכל.
-המרג` משפילה את עצמה בפעם ה98 ומודיעה לגדי שאוטותות (עוד שניים למקרה שפספסת את הרמז הדקיק בכותרת של הבלוג בבולד מודגש עם קו תחתי מלמטה) הפוסט המאה, שבו אולי יהיו סיכומים מרגשים של השנתיים האחרונות. כמו כן היא בקרוב בת שלושים. רק על זה מה? לא תפרגן קישור? תשים בלילה, כשלא יראו ותוריד בבוקר. המרג` לא תעלב. היא מבטיחה-
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ובפינת התרבות, איך לא ג`וד שבא והג`יבס שלה (וגם וודהאוס השתתף). לכל חובבי ההומור הבריטי, והומור בכלל. בעצם. והפעם : שתי ציפורים במכה אחת - גם תצחקו עד דליפת שתן ותקבלו הקדשה מקסימה מהמתרגמת (מניסיון) וגם תעזרו לאיזה כלב רטוב מגשם מאחת הכלביות (או חתול. מהחתוליות. למרג` לא אכפת מה הסטיה האישית שלכם) לקראת החורף שמתגשם עלינו פה בלי הכרה בכלל (איכס, מגעיל. יוחזר הקיץ לאלתר!). גם יצאתם צדיקים וגם שירתתם את האינטרסים של עצמכם. איטס א ווין ווין סיטואיישן אול דה וואי!
והנה זה בא:
“המברק הראשון הגיע זמן קצר אחרי השעה שתים עשרה, וג`יבס הביא לי אותו יחד עם הכוסית של לפני הארוחה. הוא היה מדודתי דהליה ונשלח ממארקט סנודסברי, עיירה במרחק מייל או שניים ממעונה הכפרי.
וזו לשונו:
בוא מייד. טראוורס.
אם אומר לכן שהוא התמיה אותי עד מוות זו תהיה לשון המעטה לכל היותר. עלה בדעתי שמעולם לא עבר מסר מסתורי מזה דרך כבלי הטלגרף. בחנתי אותו אחוז שרעפים במשך שני מרטיני יבש פלוס דיבידנד. קראתי אותו מהסוף להתחלה קראתי אותו מן ההתחלה לסוף, למעשה זכור לי במעורפל שרחרחתי אותו, ועדיין לא ירדתי לפשרו.
כלומר, קחו בחשבון את העובדות. רק לפני שעות ספורות הדודה נפרדה ממני אחרי שהיינו בסמיכות קרובה כמעט חודשיים תמימים, והנה היא, נשיקת הפרידה שלי עדיין מרפרפת על לחייה, אם להתבטא ככה, מתחננת לאיחוד מחודש. ברטראם ווסטר אינו מורגל לרעב כזה לחברתו. שאלו כל אחד ממכרי והוא יאמר לכם שאחרי חודשיים במחיצתי אדם מן הישוב מרגיש שזה מספיק לו בינתיים. הכרתי אנשים שלא יכלו לעמוד בזה יותר מימים ספורים.
לכן בטרם התיישבתי למבושלת-היטב שלחתי תשובה:
מבולבל. תסבירי. ברטי.
לזה התקבלה תשובה בזמן תנומת אחר-צהריים:
מה לכל הרוחות מבלבל כאן, חמור? בוא מייד. טראוורס.
שלוש סיגריות וכמה סיבובים בחדר, והתשובה הייתה בידי:
למה את מתכוונת ב”בוא מייד?” שלך, ברטי.
להלן התגובה:
אני מתכוונת בוא מייד, רפה מוח מעצבן שכמוך. למה חשבת שאני מתכוונת? בוא מייד או צפה לקללת הדודה מחר בדואר הבוקר. באהבה טראוורס.
שלחתי את מהסר הבא בתקווה שיבהיר את העניינים:
כשאת אומרת “בוא” את מתכוונת “בוא לברינקלי קורט”? וכשאת אומרת “מייד” האם את מתכוונת ל”מייד”? אני בערפל. הלכתי לאיבוד. איחולים לבביים. ברטי.
שיגרתי את המברק בדרכי אל “הבטלנים”, שם ביליתי ערב נינוח, זורק קלפים לתוך צילינדר עם כמה מהחבר`ה הטובים. חזרתי עם דממת הערב, והתשובה המתינה לי:
כן, כן, כן, כן, כן! זה לא משנה אם אתה תופס או לא. רק תבוא מייד כמו שאני אומרת לך, ובשם אלוהים חדל פטפטת. אתה חושב שעשו אותי מכסף שאני יכולה לשלוח לך מברק כל עשר דקות? תפסיק להיות ראש כרוב ובוא תיכף ומייד. באהבה. טראוורס.
בנקודה זו הרגשתי שנחוצה חוות דעת נוספת ומשכתי במצילה.
“ג`יבס,” אמרתי, “התפתחות חשודה דמוית V מסתמנת מכיוון ווסטרשר. תקרא את אלה,” אמרתי, והגשתי לו את הראיות.
הוא סקר אותן.
“מה אתה מבין מזה ג`יבס?”
“אני מבין שמרת טראוורס מבקשת שתבוא מייד, אדוני.”
“גם אתה מבין את זה ככה, מה?”
“כן אדוני.”
“ורבים סבורים שהמינון הממוצע למבוגר הוא יומיים.”
“כן אדוני אני מבין את הטענה שאתה מעלה. עם זאת דומה שמרת טראוורס עומדת על כך. אני סבור שמוטב לך לעשות כבקשתה.”
“לקפוץ לשם אתה מתכוון?”
“כן אדוני.”
…”
(”טוב ויפה, ג`יבס” לוודהאוס. תרגמה בחינניות, בידע ובכישרון כה רב ג`וד שבא)
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
-ויש שיאמרו שהמרג` כתבה את כל הפוסט הזה רק כדי להוכיח שהיא הפנימה את ההסבר של אלוניסקה והיא יודעת לעשות קישורים מתוך הטקסט. להם הקנאים נענה - נה נה ונה נה. בכל זאת. שלושים וזה-
