אחרי הרבה יותר מדי זמן שלא התראינו, נקבעה אסיפה רשמית של הטרילוגיה. המקום - בית הבובות (”ברור שבית הבובות, הרי כשקובעים איתך בחוץ את לא מגיעה” התמרמרה לי הדיזט במייל, וקיבלה בתמורה הסבר קצר שהיא התלאביבית הקולית, ולא הפולניה הממורמרת אז שתתנהג בהתאם למיצוב שלה ותיתן לפנינט להתמרמר. בכל זאת היא הרבה יותר מנוסה ומקצועית ). הזמן - לא ברור. אבל איכשהו כולן מופיעות בסוף.

הדיזט כהרגלה מפציעה עם הכיבוד. לא סומכת עלי, ובצדק, שיהיה מה לשתות (אלכוהול ומים מינרלייים. זה מה שיש לשתות בבית הזה). ובטח ובטח שלא סומכת על זה שיהיה מה לאכול .

“בחיים לא ראיתי דבר כזה” ורשה-פנינט-קרקוב נשלחת להביא מים מהמקרר ומזדעזעת מהמראה המבהיק בריקנותו.

דווקא הוא לא ממש ריק המקרר. יש שם חלב ובטריות. אבל אני יכולה להבין למה מבקר מקרי שפותח את המקרר עלול לקבל את הרושם שאני מגדלת רובוט כחיית מחמד. לפעמים צריך תגובות של אנשים אחרים כדי להבין שהחיים שלי נראים כמו משהו שאסימוב כתב על פטריות הזיה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

חשבתי שאני סוג של סטיה חברתית, אגב, עד שנתקלתי בפסקה הבאה של דוריס לסינג:

“מרתה התקיימה על פרוסות חפוזות של לחם בחמאה ותה. היא לא יכלה להתעניין באוכל, שלא בישלה על מנת לחלקו אחר כך עם מישהו. נשים שחיות בגפן מסוגלות להרעיב את עצמן עד כדי חולי ולא להבין מה לא בסדר איתן.”

דוריס לסינג. נישואים כהלכה.

ישר נרגעתי. אני מקרה שמתועד בספרים.

(ואני אפילו לא מתכוונת להתעמק במה זה אומר עלי, שאלה ספרים שכל עמוד שני יש עליהם חותמת של “התנועה הפמינסטית בישראל”. כנראה שמי שמתקמצן לקנות ספרים יד ראשונה שלא יתפלא שהוא מוצא את עצמו פמיניסטית).

לא שיש חשש להרעבה במקרה שלי. רק על העודפים אני יכולה לשרוד חמש שנים רצוף, אבל בכל זאת. התסמונת.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

נו מילא. אחרי שעברנו על כל הנושאים הרגילים, ואז חזרנו עליהם שוב בהיפוך תפקידים - המרג` החליפה את הפנינט בדיווחי מחלות, שכן לאחרונה היא התנסתה בסוג של צרעת שתקפה את פניה, וגרמה לה להשיל את עורה כשפיפונט מצוי. זו לא היתה הפעם הראשונה שמשווים אותה לנחש. אבל זו בהחלט אחת המוצדקות.

מספר דקות של תיאורים מוחשיים במיוחד על איך נשרו לי הפנים על המקלדת בזמן העבודה כשהקולגות שלי מסתכלים עלי בפלצות, הספיקו לדיזט ולפנינט, והן לחלוטין העדיפו לשוחח על המצב. לא עזרו  שלטי “הבועה! הבועה!” שהרמתי בניסיון נואש להגן על האוטיזם הפוליטי-מדיני שלי.

הפנינט, שכבר הבינה שעד שלא תיפול לי קטיושה על הראש ותשאיר את קשקש יתומה מאם אין מצב שאני אבין שיש איזו בעיה קטנה במדינה עכשיו, התעלמה ממני באלגנטיות והסבירה לדיזט למה זה טוב שיש מלחמה.

הדיזט, שהיא סוג של מעצמה אינטלקטואלית, לא נראתה נוחה להשתכנע. וגם די התעצבנה על הממשלה. לא כל כך הבנתי למה, אבל כנראה לזה שסגרו לצפונים את הקייטנות היה קשר לזה.

הפנינט מעצמה אינטלקטואלית לא קטנה בעצמה, הרצתה ברהיטות על למה בנצרת אין אזעקות (כי הם לא רוצים לשמוע צפירות ביומאזיכרון, אאל”ט)

ממתי, ענתה לה הדיזט, העונש על לא לרצות לשמוע את הצפירה דינו מוות בטילים?

שתיהן שכנעו אותי מאוד, ועכשיו אני בטוחה שהמלחמה הזו מוצדקת לחלוטין ושאין שום סיבה בעולם שמצדיקה את קיומה. וזה משפט הגיוני לגמרי למי שהמזון שלה מוגש קר ומחולק לפלוס ומינוס. 

המשפט היחידי שהיה לי להגיד בעניין המצב “למה שלא יחזירו להם את האלה שלהם, הם יחזירו לנו את האלה שלנו, ואפשר יהיה לחנות ליד הבית שוב. כל הפליטים האלה נורא מקשים על החניה” כל כך עצבן את הפנינט שהעדפתי לסתום ולבהות במסוקים שלאחרונה עפים הלוך ושוב מעל הבית שלי בנוירוטיות מה. כנראה גם הם מחפשים חניה.

(לא שיש לי בעיה שכל הצפונים בתל אביב. אני אף פעם לא הבנתי למה שמישהו ירצה לחיות שם כשהוא יכול לחיות פה, גם בלי שיפלו לו טילים על הראש. אבל רבאכ, יש מלחמה. יש עוד שלושמאות אלף רכבים. לא תרחמו? לא תצבעו חלק מהאדום לבן בכחול-לבן? משו?)

מיותר לציין שאחרי שהן הלכו הרגשתי מאוד מעודכנת פוליטית, וכבר למחרת סיפרתי לא` את החדשות המסעירות - יש מלחמה בצפון. נופלים טילים. וזה.

אני יודעת, היא עונה לי ומשאירה אותי מופתעת לחלוטין.

איך? אני שואלת אותה. מאיפה לך?

אל תשאלי, ההורים שלי (מאיפושהו צפונית להרצליה, וגרושים כמובן) אצלי בשיטת המזרון החם. ומילא זה, אבל כל היום הם רואים טלוויזיה. אין לי ברירה אלא להקשיב לחדשות

את רואה חדשות? הסתכלתי על א` באי אמון.

אין לי ברירה, היא חזרה על עצמה. לא עזר כמה שניסיתי להסביר להם שאת הפערים שפתחתי אחרי כל כך הרבה שנים של חוסר עדכון, אין סיכוי שאני אצליח לסגור עכשיו. אני חייבת לשבת איתם בסלון ולראות תוכניות אקטואליה.

אבל למה? אין לך חדר? אין לך ג`קוזי? אין לך מחשב? חסר איפה להיות כשהגדולים באים?

זו בעיה, היא מסתכלת עלי במבט חצי נוזף. אף אחד מהם לא יודע לתפעל את השלט של הטלוויזיה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ואת הדבר המקסים הזה מצאתי אצל אחת, עלווית מצויה. מכירים את הבלוגים האלה שאתה מתחיל בסוף וקורא אחורה עד ההתחלה? שלה לגמרי אחד מהם.

אז אתה רוצה לכתוב? / צ`רלס בוקובסקי

אם זה לא מתפרץ מתוכך

כנגד כל הסיכויים,

אל תעשה את זה.

אם זה לא עולה מבלי שתרצה

מלבך ונפשך ופיך

וקרביך

אל תעשה את זה.

אם אתה צריך לשבת שעות

ולבהות במסך המחשב

או לרכון על גבי

מכונת הכתיבה

בחיפוש אחר מילים,

אל תעשה את זה.

ומאחר וכלום לא מתפרץ מתוכי כנגד כל הסיכויים, הדבר היחיד שעולה  בי מבלי שאני ארצה הוא לא משהו שאתם מעוניינים לקרוא עליו בבלוג, ולא פעם אני צריכה לשבת ולבהות שעות בחיפוש אחר מילים, אז כרגיל אני בעניין של להסיק מסקנות.

בסוף אני אפסיק. מבטיחה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

והנה, נופ`קה, לבקשתך, התמונות המובטחות של בית הבובות שמתברר שכבר שבועיים בסכנת הפצצה, והמרחב המוגן הכי קרוב אליו נמצא איפושהו בראש העין.

(להזכירכם מנויים יקרים, מרכז שירות הלקוחות שלנו עומד לשירותכם 24 שעות שבעה ימים בשבוע)

אז זה הסלון. על הרצפה אגב, הקונסולה וההתמכרות  PS2.

וזה הצד השני של הסלון (קצת מצחיק לחשוב שיש לדבר המיזערי הזה שני צדדים. אבל עובדה. שניים)

מרחצאותות   הורדרדות.

קיתון השינה.

גינה לי גינה לי גינה לי חביבה

מלאה זרחן אורגני

עושה מהכלבות ג`נני

גינה לי גינה לי גינה לי חביבה.

והפלייר והמברג לאלה שזוכרים פוסטים קודמים (כולם כמובן. ברור. מידובאר פה בפוסטים בלתי נשכחים הרי. אוי מרג` מרג` מה יהיה הסוף עם ערמות השטויות שאת מתעקשת להלעיט את שני קוראייך והפעוט`קה?)

וזו הבוף עושה דלמטי, בימי השיפוצים העליזים.

(המזרון אגב, מועמד לאימוץ. הגיע עם הדירה. אני לעומת זאת הגעתי עם מזרון חדש. מי שרוצה אותו שיגיד. הוא עדיין איתנו מחכה לגאולה)

I thought love was
Only true in fairy tales
Meant for someone else
But not for me
Love was out to get to me
That`s the way it seems
Disappointment haunted
All my dreams

And then I saw her face

!Now I`m a believer! Not a trace Of doubt in my mind

וחוץ מכל אלה נופ`קה, גיליתי שאפשר להוסיף פה אלבום  תמונות אז

Let me take you down, `cause I`m going to

Strawberry Fields
Nothing is real

מעניין, הוא אומר לי, איך הכלבה היחידה שהגיע לה - לא נפגעה בכלל?

 

 

 

 

(וזה פרח מא`. לא תגידו לא מוכשרת. וסלחנית גם.)

 

אפילוג:

 

שיחת תובנות עם ז` במסנג`ר.

 

הידעת? גברים עדיין משלמים על נשים. לא מוזר?

ממש לא

כך נדרש.

מי שמכריח אותך לשלם חצי

תעיפי !

למה כך נדרש?

למה גברים צריכים לשלם?

כי כך זה אמור להיות

למה?

זה חוק שטבוע בקוסמוס

גברים הם אבירים

ונשים הן מחפשות אבירים

אבל אנחנו כבר לא ממש נסיכות שצריכות שיצילו אותן

ואם גבר ברמת האידיאה מוכן לאבד את חייו

בכדי להציל נסיכה במגדל שן

אז ודאי שהוא אמור לשלם

מה לא ברור פה?

צ`מעי

קלקלו אותך

את מחוץ למהות שלך

כשאת נוסעת לאילת הוא בטח נוהג עד סדום ואת מחליפה אותו משם

וזה

מחוץ למהות שלך

למה? אני אואבת לנאוג

כשאת יוצאת עם מישהו

את צריכה לאפשר לו לשלם

והוא צריך לשאוף לשם

ממהותו הוא

אתמול יצאתי עם מישהו

והוא התעקש לשלם

זה היה די מוזר

כבר טוב

והתנגדת?

אבל.. אבל… אמרתי לו שאני יכולה לשלם

תמיד יש אבל

והוא אמר שהוא רוצה להזמין

דא

היה לי קצת לא נעים

כי כאילו עכשיו זו מן עסקה כזו? הוא משלם ואני צריכה לתת תמורה?

מפיתום את לא צריכה למצוץ לו

אלא אם את רוצה

בכל אופן הוא שילם

ואז הוא ליווה אותי הביתה שאני לא אלך בחושך לבד

ואז הוא נישק אותי על הלחי ונסע הביתה

בכל מקרה את צריכה לחשוב שעשית לו טובה

והגשמת לו את מהותו

היה מלא קלאסה

ואני הלכתי לישון מרוצה

ומה לדעתך ..קלאסה פוזה או קלאסה בילט אין

נראה לי שבילט אין

אוח כפרה

פגשת אביר

מזל שאני פה להסביר לך

אפילו ביקש יפה אם הוא יכול להתקשר שוב

אני מחבב אותו

כן גם אני

גם אביר גם ג`נטלמן

למרות שזה קצת יותר מדי לישראלי

הוא ישראלי. בזה אין שום ספק

תודיעי בדיוק ברגע שהוא יפסיק ללוות אותך בחושך

אני בכלל לוידעת אם אני רוצה לפגושותו שוב

אבל אמרת שהוא השאיר רושם חיובי

זה חלק מתהליך ההחלמה שלי

עכשיו אני אומרת כן לכאלה שמזמינים אותי לדייטים

כדי להתחיל להתרגל .

ברור את צריכה להתחיל מתישהו

לא יצאתי לדייטים מאז גיל 14 אני חושבת

אני מציע שתחזיקי שלושה במקביל

ותעשי קומפר. מחקר השוואתי

אחד לכל מטרה

אחד ללכתיתו לסרט או לתיאטרון

אחד ללכתיתו לים ולטיולים

אחד ללכתיתו למיטה

התאמת מבנה לתפקיד. כזה.

ככה לא יספיקו תריסר

אני מציע שתתפרי כמה תכונות ביחד לכל אחד

ולא יותר משלושה

זה מעייף

ואת לא צעירה

אין לי סבלנות אפילו לאחד.

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

 

 

(אבל לשתיים כאלה דווקא יש לי. והרבה. בדרך כלל)