זה התחיל ביום שישי עם זה שהתפוצץ לי הדוד. שוב. זו הפעם השלישית בחודשיים האחרונים. הבעל בית טוען שזה בגלל שאני לא מכבה אותו לעולם. אני טוענת שאני אשה שזקוקה למים חמים כל הזמן. הוא טוען שיש לי דוד שמש. אני טוענת שהשמש לא דומה אפילו למשהו שמספיק בשביל הטפרטורות שאני זקוקה להן. הוא טוען שיום יבוא והוא ישים לי טיימר. אני טוענת שנראה אותו גבר. בינתיים שנינו יושבים וממתינים לפיצוץ הבא.
אחר כך פיטרתי את הרו”ח. כן הוא חתיך. כן הוא נראה טוב. כן הוא בדיוק בגיל. כן הוא רוצה. אבל אין משעמם ממנו בכדור הארץ וסביבותיו. לא נרשם סקס. סורי לוטה. את תצטרכי לגלות בעצמך איך זה עם רואה חשבון. הפקרתי את הדור הבא לטובת האינטרסים האישיים שלי. אבל זה לא חדש.
אחר כך נהרס לי הראש של הטוש - פעם רביעית בחצי שנה האחרונה. הטענות העיקריות הן שאני משתמשת במים חמים מדי שהורסים לו את הגומי. יופי. אז כמובן שטרם החלפתי ועכשיו אני מתקלחת עם זרם כן זרם לא.
אחר כך נהרס לי הלפטופ. כלומר בהתחלה הוא רק חירחר קלות - אין מסך  יש מסך. נתקע המסך. כן מקבל מתח לא מקבל מתח. כל עוד התאגרפויות במשקל כבד (אני והוא. ראש בראש) עזרו, לא טרחתי בכלל לחשוב על העתיד, מה שכן עשיתי היה טלפון היסטרי לXפרטי - בעל בדימוס וקוסם אלקטרוני. תביאי אותו הוא אמר. אני אסדר. אבל אז ירד גשם. ואני, כאמור, עשויה מסוכר. אתמול בבוקר הוא שבק לחלוטין. לא עזרו כל המכות שהבאתי בו. מת. לא מסך. לא מתח. לא נצנצים בצד.  בסוף נכנעתי. אני מגיעה הודעתי ל XP. תכין את המלחמים. לקח לו בדיוק שניה לסדר את המתח (מה יהיה הסוף איתך? הבטריה יצאה. כמה פעמים צריך להסביר לך כל דבר? זה בדיוק מה שהיה בפעם הקודמת. מוציאים אותה. מחזירים אותה. הכל מסתדר) עוד חמש דקות לסדר את המסך (זה הקונקטור הזה, פה, את רואה? הוא מראה לי את גבו החשוף של הלפטופ. הוא לא מחובר טוב. משהו רופף שם. אז איך מסדרים? אני שואלת באינפנטיליות אופיינית. אה, זה פשוט. הוא שולף חתיכת נייר דבק. הנה. מסודר) ועוד שעה לנקות את הלפטופ (מה זה כל החול הזה? החלטת לפתוח חוף במקלדת? איזה חול? אין פה שום חול. חול חול, זה- הוא הופך את הלפטופ ומסתכל עלי בתוכחה בזמן שנוצר לו תל בגודל בינוני על השולחן. אה זה.. אני אומרת. זה עוד מהקיץ. זה לא נחשב. בקיץ מותר).
והיום קמתי בבוקר - וגיליתי שהקיר שלי מתחרה רק במפלי הניאגרה. כמובן שיש נזילה. כמובן שהנזילה חייבת להיות בדיוק מעל הקופסה של החשמל. אחרת איזו מן נזילה זו, אם היא לא עושה מקסימום נזק במינימום מים? בכל זאת אנחנו גרים במדבר. אפילו הנזילות חוסכות.
התקשרתי לעבודה להודיע שאני לא מגיעה. אדם מגיע לו חופש אחרי רצף כזה של ג’ינקסיזם. אדם מתחפר בתוך הפוך של עצמו, מלטף את כלבותיו ומודיע לעולם שהוא בהפסקה. מצידו שכל השאר ימשיכו. הוא צריך לנפוש. חצי שעה להתעדכן מה קורה בג’יידייט הניבה עוד ארבעה דייטים פוטנציאלים. חצי שעה התעניינות מופרזת במה קורה באלט סקס סטוריז.
צהריים עם הדיזט ודיון בעניינים שברומו של עולם (בנים. בנים. בנים. אה כן ובנות גם קצת)
ו- גולת הכותרת של היום - מאחר וחזרתי הביתה וכל מה שהיה לי לקרוא זה תגובות של הופמן בשפה שאני לא מבינה - קניתי אופניים. תגיגו תתחדשי. בורדו מטאלי. כידון רחב. כיסא לחלוטין לא אנאלי (רחב. מאד רחב. פי הטבעת של מרג’ רגיש ועדין הוא. בטח לאורך זמן ובטילטולים). בקיצור, כמו שהגדיר את זה משה מרוזן ומינץ- אופניים של כוסיות. ואין לו סלסילה בשבילי. בטח לא בורוד.
אז מהיום, אם אתם רואים אשה שמנה, מעט מבוגרת, רוכבת במישורי עיר הבירה בגו זקוף וערמת שיער פרוע - נופפו לשלום והייל למרג’. אפשר גם לצעוק לה - הי! זו לא את מהבלוג ההוא? אבל לא חובה.

—————————————————————————————————

שלחתי את עידית לבדוק לאיזה סלב אני דומה. 52% ג’ון אפדייק. הוא ואני תאומים זהים. וזו פעם ראשונה שאני שומעת את השם שלו. 48% גרייס קלי. בעיקר בגרייס אנחנו דומות. גרייספולי ביי למיי הריטג’. עאמות כאלה.

—————————————————————————————————

יום ראשון חנית היתה אצלי. ישבה לי על הלפטופ. השמיצה אותי בפני אלעד בג’ימייל שלי עצמי, ואז הורידה לי את כל מה שצריך בשביל לתרגם תבניות לעברית. ואני אומרת - עד שסוף סוף, חנית אצלי בלילה, במיטה, כל מה שאנחנו עושות ביחד זה לשחק בוורדפרס, וכל מה שהיא מורידה  לי זה תוכנות. אוי הבזבוז הנורא. (ואילו היא אומרת: סקס? עזבי, זה רק יהרוס לנו את החברות..)
ככה זה. שימו שתי נשים מתכנתות נאות חזה במיטה אחת ותקבלו סקס סוער תבנית מתורגמת .

—————————————————————————————————

ופינת התרבות מוקדשת לדיזט הקלדנית ולוולבק החדש:

“…בדרך כלל נשים קצת מבוגרות, בסביבות גיל הארבעים, שמתחילות להרגיש שהעסק עומד להתדרדר.  לחלקן היה תחת גדול, לאחרות ציצים נפולים, ולפעמים שניהם. בקיצור, לא היה בהן שום דבר מעמיד זין; וכשהזקפה נחלשת, ברור שהעניין פוחת…יכולתי רק לאשר להן - לא שרציתי, תאמינו לי, זה אף פעם לא נעים - את ירידת הערך האירוטי שלהן; יכולתי רק לאשר להן את החששות הראשונים שלהן, ולטפטף להן, בניגוד לרצוני, השקפת עולם נואשת על החיים: לא, שום בשלות לא חיכתה להן, אלא סתם זיקנה; שום פריחה מחודשת לא ציפתה להן בסוף הדרך, אלא רק תסכול וסבל, בהתחלה במנות קטנות ומהר מאוד במנות בלתי נסבלות… החיים מתחילים בגיל חמישים, נכון; אלא שהם נגמרים בארבעים.”

  

ועוד אחד (הגירסה הגברית) והדגשתי את הפואנטה (לדעתי)

“התחלתי עם איזו רוסיה [קטינה] שחיכתה שם כדי לדגמן לעמוד 8. היא הסכימה לבוא לשתות איתי משהו, אבל ביקשה חמש מאות יורו למציצה; סירבתי. באותו זמן, מערכת המשפט שמטרתה לדכא יחסי מין עם קטינות הלכה והתקשחה; מסעי הצלב לטובת סירוס כימי הלכו והתרבו. העצמת התשוקות עד לרמת הבלתי נסבל תוך הפיכת מימושן ליותר ויותר בלתי אפשרי, זה היה העיקרון היחיד שעליו נשענה החברה המערבית. את כל זה ידעתי, מה זה ידעתי, השתמשתי בזה באינספור מערכונים; ובכל זאת, זה לא מנע ממני לקחת חלק בתהליך. התעוררתי באמצע הלילה, שתיתי שלוש כוסות מים גדולות אחת אחרי השניה. דמיינתי את כל ההשפלות שאצטרך לעבור כדי לפתות כל נערה מתבגרת שהיא, לא חשוב מי…דמיינתי את כל זה, כמה פעמים, והבנתי שלא אצליח לשרוד את זה. לא התיימרתי לחמוק מחוקי הטבע: הירידה ביכולות העמידה של הזין, ההכרח למצוא גוף צעיר כדי להאט את התהליך…טוב, אז אני אשלם, אמרתי לעצמי; כשאגיע למצב הזה, כשאזדקק לכוסים קטנים כדי לשמר את הזקפה שלי, אני אשלם. אבל אני אשלם את מחיר השוק…”    

זה לא שטרם עברתי את השטות הזו בעבר. מישהו מחליט שזה נורא משעשע משחקים בין-בלוגרים. עוד איזה שניים חושבים - שלמה לא? הרי מדובר בקהילה. ואז מתחילים להריץ איזה “ספר זאת על עצמך”. ולהעניש בזה עוד בלוגרים אחרים. אז מאחר וזותי מתה עלי, קיבלתי עוד סיבוב. אין שום דבר שאתם לא יודעים עלי. הכל אתם יודעים עלי. חוץ מאולי דבר אחד או שנים שעדיף שלא תדעו. לא בגללי. בגללם.

אני מנסה לחשוב מה טרם כתבתי על עצמי? אולי בעקבות האווירה השטונדטיאלית שנהייתה פה לייטלי, אז חמישה דברים עלי ועל לימודים:

1. בקושי גמרתי תיכון. בסוף כיתה י’, אחרי שנה שלמה שישבתי בפינה, כי אף מורה לא הסכים שאני אשב אצלו בכיתה, רצו להעיף אותי מבית ספר. המחנך שלי תפס אותי לשיחה והודיע לי שאני לא מוזמנת לכיתה שלו יותר. על הטענה המרשימה שלי:
“אבל אתה המחנך שלי!”
הוא ענה:
“אני לא המחנך שלך. אותך אי אפשר לחנך. אני המורה שלך, וגם זה אני לא רוצה להיות יותר”

2. התחלתי מחמש יחידות מתמטיקה, ועם השנים ירדתי עוד ועוד. המורה של הארבע יחידות היה הכי גרוע. בסוף הסמסטר הראשון של יא’, אמא שלי לא הסכימה לבוא לימי הורים יותר, כי זה רק מעצבן אותה, אז אבא  שלי הלך איתי. המורה למתמטיקה אמר לו ש”עתיד ריאלי אין לה. אבל היא קישוט נורא יפה לכיתה”.

3. הגעתי ליום הראשון של הקורס בממר”ם, כשאני לובשת שרוואל וטישירט שחורה עם צווארון גזור. לא ממש הבנתי מה הקטע של הצבא. ועד היום אני לא לגמרי סגורה על זה. וגם לא מתאים לי דקרון.

4. העיפו אותי מהכיתה באוניברסיטה. כי הפרעתי. הפרופסור פשוט הצביע עלי ואמר “את שם למעלה, את נורא מפריעה לי. קומי וצאי מהכיתה”. אחר כך הוא זכה בפרס ישראל למלונים.

5.  קמתי בהפגנתיות באמצע שיעור “אישות” (כן. למדתי בבראילן), הודעתי למרצה שהוא שוביניסט ושאני לא מוכנה ללמוד אצלו עוד דקה אחת אפילו, ויצאתי מהכיתה. כל זה כי הוא אמר שבעל יכול להזדכות על האשה אם הוא מוצא בה פגם אחרי החתונה. או במילים הבלתי נשכחות שלו: “אשה זה כמו יוגורט. אם זה מקולקל אתה יכול להחזיר את זה”. פעם הייתי פמיניסטית. אחר כך הייתי פוסט פמיניסטית. היום אני פרה שוביניסטית. ויש יאמרו סתם פרה. להם נאמר מו. כמובן.

את מי אפשר להעניש בזה הלאה?
את אחי הקטן הישן, את אחי הקטן החדש, את אחותי הקידמנית, את הנסיך מוויילס, ואת הדיקנסית.

(עידית, את חייבת לי. הפיתוי היה גדול. אבל הרחמים יותר)

———————————————————

חוץ מזה - זה  נורא הצחיק אותי. נורא. לדעתי בהחלט שווה לפתוח בלוגיית מחמד עבור חנן כהן.

אחת מקומית.
(אין על הנייטיבז האמיתיים. אין)

אני מצלצלת למטה בחשש. הגעתי בול בזמן. הבנזונה בחניון לקח לי 16 במקום 8 למרות שאני תל אביבית ויש לי תו איזורי. הקליניקה בקומה הראשונה. היא פותחת את הדלת. מבוגרת. שיער אפור. קטנה. כמה שאני נמוכה היא עוד יותר נמוכה ממני. יש פה קפה, חלב, סוכר, מים. אני מסרבת. אין לי זמן לשתות. אני רוצה לדבר. אני רוצה להתחיל כבר. אני רוצה לשפוך את השברים של החיים שלי מתוך השקית החומה שהבאתי איתי. לפזר אותם על השולחן. להגיד לה - קחי תרכיבי תדביקי תשימי מסביב מסגרת אני אתלה את זה עמוק בבית החזה שלי ואקרא לזה לב. והוא יהיה מתוקן. ותחזור לי האחיזה הזו בחיים שכל כך חסרה לי בשנים האחרונות. שכל כך חסרה לי. והכל יתמלא במשמעות. ואני ארצה לחיות. והפעם על אמת. לתמיד.

—————————————————————————–

חבר’ה:

ליאור הציע הצעה לבלוגרים בבלוג שלו. החלק הקשה של הפרסום - עליו. החלק הפשוט והקליל של כתיבת תוכן איכותי שיעניין מלאן אנשים ובאנגלית - עליכם. אין לי מה להגיג על זה. אולי כי בשבילי לכתוב תוכן שיעניין אדם אחד זה סוג של אתגר מטורף. אולי כי אני סתם פוסטמה. מה אני יודעת? אני כולה מתכנתת ממורמרת עם בעיות. 

ו BTW זה-

אני מתה לכתוב משהו על אווירת החבר’ה שנהייתה פה לייטלי. מרסלו כתב. ונתי כתב. ושין כתב. ואתון כתבה. רק אני כמו העאמה שאני גם על זה אין לי מה להגיג. חוץ מאולי “איזה מאגניב להיות בחבר’ה. הרבה יותר כיף מהחרם שעשו עלי בכיתה ג’ “.
 

והבטחתי אאוטינג למנהלת של בלוגלי:

 

“לה ואש דה פאריז” גבינה צרפתית 18%שומן
שוקולד אורנג’ אינטנס של לינדט
גרגירי רימון מקולפים ומופרדים בקופסת פלסטיק עם כפית
שוקולייבניץ - ביסקוויטים מצופים שוקולד חלב תוצרת גרמניה (כי לשוקולד בחו”ל יש טעם אחר. חו”לי כזה)
לחם שיפון צרפתי
בייגלה חום עגול
סך הכל: 83 שקלים.
לחם, גבינה ושוקולד. באיזו בועה אני חיה.

את זה ראיתם? מרג’ לא כתבה?
מי היה מאמין. אני תמיד חשבתי שיבוא יום ומישהו יכתוב פוסט על למה אני כן כותבת. אולי זה עוד יקרה. כנראה שמיד אחרי שאני אביא לכאן את דעותי המתקדמות על קיבוצניקים. זה תמיד מעורר אהדה.

וגם אני חרא של לא צמחונית. שתדעו. אני בכלל לא אוהבת בשר.
חוץ מאנטריקוטים.

אתמול לא התחשק לי לשבת לבד בבית, אז הלכתי עם צמח לאכול ארוחת ערב משפחתית במטבחון. אחרי שגמרנו לריב אם אני חכמה מדי בשביל אשה (מאיפה הוא הביא את זה?!) או שהוא פשוט טיפש מדי בשביל גבר (או בכלל) עדיין לא התחשק לי להישאר לבד בבית, נכנסתי לסופרמרקט של הגברים, ג’יידייט, ובחרתי לי דייט. רואה חשבון בן 32, שרירי וחמוד. דווקא היה מוצלח יחסית. אני הייתי במצב רוח טוב אז נתתי אחת מהצגות היחיד* שלי, שהופכות נדירות יותר ויותר בשנה האחרונה. הוא מצידו הביא אוטו ישן כזה, סובארו עם הילוכים, שאיך שראיתי אותו הכרחתי אותו לתת לי לנהוג עליו. חה! מרג’ המלכה נוהגת על הילוכים מעולה בדיוק כמו שהיא על אוטומאטיש. דפקתי סיבוב דאווין  וקיבלתי אינספור מחמאות כמובן. גברים תמיד מתלהבים מהנהיגה שלי. וזה עוד לפני שהם רואים אותי חונה. אז בכלל מדובר בהצעות נישואים. (יום יבוא ואני אתן פה פוסט על מערכת היחסים שלי עם המשקפי ראיה שלי. עד אז כנראה שהנהיגה הכה משובחת שלי היא פונקצית זהות של היותי עיוורת).
חוץ מזה שהוא החליט שאני נראית בת 23-4. האמת הוא התעקש על זה כוכך שאפילו אני כמעט השתכנעתי שזה נכון. לו רק לא היתה לי מראה.

לידיעת הקורא דוד אבוטבול: אמא שלי הגיעה אלי היום**. הכריחה אותי לסדר את הגדר, וגרמה לאובדנה המצער של עוד ציפורן. על מצפונך.

*מדובר במונולוגים מוטרפים שמורכבים מאינסוף אינטרפטציות על איזשהו נושא מרכזי. הקודמת היתה בסילבסטר על דוד רובן והבפלות.  א’ ודוד רובן היו נפלאים בתפקיד הקהל.

**רק אחרי שהיא הלכה פתאום קלטתי ששכחתי להחביא את הבנג. היא לא אמרה כלום. אני תוהה אם זה כי היא משתבחת עם הגיל, או סתם לא יודעת מה זה.

—————————————————- 

ומדור התשבצים לשבת.

זה מחנית. רק כדי לכסות את הסיכוי הלא סביר שאתם לא קוראים שם (ומפסידים כמובן).

Your results:
You are Catwoman

Catwoman 69% The Joker 66% Riddler 64% Green Goblin 64% Mystique 60% Poison Ivy 56% Dark Phoenix 53% Venom 51% Apocalypse 46% Dr. Doom 46% Magneto 44% Mr. Freeze 42% Lex Luthor 36% Kingpin 29% Juggernaut 28% Two-Face 28%

With a troubled past and an upbringing on the streets you have learned how to fend for yourself through crime.

Click here to take the Supervillain Personality Quiz

וזה מהבלוג הקודם, למקרה שאתם לא קוראים שם (ולא מפסידים כלום).
הלכתי לחפש איזה קישור, ראיתי והבאתי לפה.

You scored as Mathematics. You should be a Math major! Like Pythagoras, you are analytical, rational, and when are always ready to tackle the problem head-on! Theater 100% Biology 100% Mathematics 100% English 92% Linguistics 92% Journalism 92% Engineering 92% Sociology 92% Psychology 92% Philosophy 83% Anthropology 83% Dance 67% Chemistry 67% Art 58% What is your Perfect Major? (PLEASE RATE ME!!<3) created with QuizFarm.com

אתמול הגעתי לשיא חדש של שפל. הפרדתי את עצמי  מהמסך שבו בהיתי בחוסר פרודוקטיביות מוחלט במשך השמונה שעות האחרונות, יצאתי מהמשרד, ירדתי לחניון. נכנסתי לאוטו. הפעלתי חימום. פתחתי חלון. והדלקתי סיגריה. פרלמנט ארוך, זה מה שאני מעשנת עכשיו. ישבתי באוטו, מעשנת לי את הסיגריה, מנסה להתעלם מהרעש הבלתי נסבל של הקרבורטורים, וחשבתי על החיים שלי. ואיך קרה להם מה שקרה להם. ניסיתי לשחזר את כל ההחלטות שעשיתי ולחשוב מי מהן היתה שגויה, ולא מצאתי אף אחת. וזה תסכל אותי עוד יותר. כי מילא הייתי מוצאת איזה צומת שבו לא פעלתי נכון, או בחירה נוראית שעשיתי. אבל לא מצאתי. לא מתחרטת על שום החלטה. איך זה שאדם מחליט את כל ההחלטות הנכונות בשבילו ובכל זאת הוא לא אוהב את החיים שלו בכלל? מזל שסיגריה זה רק שבע דקות. עליתי למעלה, אספתי את כל החפצים שלי. והלכתי לעשות שופינג. 

Meanwhile, ביקום המקביל בג’יידייט, עוד הודעות הולכות ונערמות להן בתיבת ההודעות שלי. 
ביקום המקביל שלי, אני ממיינת זכרים. אני שמה אותם בתיקיות עם שמות כמו “מעניינים”. “לא מעניינים”.”אפנה אליהם רק אם עד גיל 35 אני לא אמצא מישהו”.
הקריטריונים ברורים. שגיאות כתיב עפים למחוקים מיד. כולל “כנה” במקום “כן”. מי בכלל צריכה כנות? האמת היא אוברייטד. תביאו לי שקרן. תביאו לי שקרן שיודע עברית. שישקר לי במילים יפות. שיגיד לי שאני יפה, שאני חכמה, שאני מוצלחת, שיש לי הכל. שלא חסר לי כלום.
נמחקו גם, על סעיף דבילים, כותבי טקסטים בסגנון “רוצה להביט בעינייך ולהתרגש עד דמעות”, “האהבה היא כמו האור, בנויה מאלפי חלקיקים” ו “ביקשתי טיפה ואלוהים נתן לי ים, ביקשתי פרח ואלוהים נתן לי גינה”.
נמחק כל מי שלא נמצא בדלתת הגיל שבין 30 ל 40. שיש לו יותר מילד אחד. שהוא רווק. מי מגיע לגיל 39 רווק אם לא אחד משני השנואים  ”פוחד מאינטימיות” ו”אני לא בנוי לקשר”?
נמחק גם כל מי שכתב שהוא עוסק בחינוך, עבודה סוציאלית, אוהב לעזור או מקדיש את כל זמנו לאחרים. אני לא רוצה מישהו שמעניינים אותו דברים כמו הרעבים באתיופיה, הפערים בין העשירים לעניים בחברה הקפיטליסטית או מדיניות הסעד של הממשלה. אני רוצה אגואיסט. אני רוצה אגואיסט כמוני. שהדבר היחיד שמדאיג אותו זה שיהיה לו טוב.
ביקום המקביל שלי אני מצליחה. אני פופולרית. אני מלכת הכיתה. אני נסיכת הנשף. אני זו שכולם רוצים להזמין לרקוד. אני כל מה שחלמתי להיות כשהייתי נערה. ביקום המקביל שלי אני צ’ירלידר בלונדינית, נדירה, מיוחדת. ביקום המקביל שלי אין עוד אחת כמוני. אחת שכולם רוצים.
היקום המקביל שלי לא באמת קיים. הוא פיקציה. נקודות ההשקה שלו עם המציאות מפחידות אותי. אני לא רוצה אותן. אני רוצה שכל הגברים האלה שרוצים אותי, יישארו שם, מסודרים כל כך יפה בתיקיות שלהם, וימשיכו לרצות אותי לנצח.

עידית בקשה, ואני מצייתת (אוי הבלונד הצייתן. מה יהיה בסופנו?)

מחפשים אנשים טובים (מה אתכם שם, כל החבורה הירושלמית העליזה? אתם עוד צעירים לא יכוליות שכולכם דוגז לואודד כמו כולנו) שיתנו בית חם לכלבלב.

ולמקרה שאתם, כמו אני לפעמים, מהאלה שמתעצלים ללחוץ על קישורים, אז הרי התיאור מפי המאמצת טובת הלב והרחומה:

הוא שקט ומופנם, נראה עצוב רוב הזמן.

מבצע הרבה מחוות כניעה של כלבים כמו הרכנת ראש והתהפכות על הגב.

אבל כשהוא רוצה תשומת לב הוא יכול להיות תובעני, וכשלא נותנים לו אותה הוא בוכה או נוהם או נובח.

הוא נובח בקול גבוה וצווחני.

הוא משתין ומחרבן בבית.

כשמוציאים אותו, הוא לפעמים חופר בור קטן בגודל של הראש שלו, מכניס לתוכו את הראש כמו בת יענה ונשאר בפוזיציה הזו למשך דקה.

יש לו פרווה נעימה מאוד לליטוף.

הוא מסוגל להסתובב במקום במהירות גדולה מאוד ולמשך זמן רב, בניסיון לתפוס את הזנב של עצמו. בדרך כלל הוא מצליח, ואז הוא נשאר עם הזנב בפה ולועס אותו עד שנמאס לו.

וכשמסתכלים לו בעיניים רוצים לחבק אותו ולהגן עליו מפני העולם.

מי שצריך מידע נוסף, מי שמרגיש מוכן להתחייבות של כמה שנים, שיש לו מספיק סובלנות כדי לחנך את הכלב לעשיית צרכים בחוץ, מי שרוצה חבר לחיים ומוכן לעדכן אותי מדי פעם מה שלומו של החבר לחיים, יותר ממוזמן לכתוב לי: idit10@gmail.com

אם אתם חושבים על מישהו, משהו, כל דבר, כל רעיון שעולה בדעתכם, זה הזמן לפנות.
חוץ מזה - נודה גם לפוסטים בעניין אצל כל מי שיסכים לפרסם. תהיו טובים

כשתהיה תמונה, נצרף לפה אחת. לדעתי זה יגביר אלף את הסיכוי לאימוץ.

-במקרה הכי גרוע, נפתח לו כרטיס בג’יידייט. או שנצרף אותו לשלי-

אתמול בערב פתחתי כרטיס בג’יידייט.
היום בבוקר יש לי 67  72 הודעות בתיבה, 10 20 נסיונות לדבריתי במסנג’ר של האתר,
 9  10 מיילים שמודיעים לי על כאלה שהוסיפו אותי לפייבוריטס.

 מה נסגר אתכם, גברים? זה כולה ציצים. לכולן יש כאלה.

*המחיקות הן עדכונים מרגע כתיבת הפוסט (שבע ורבע) ועד לפרסומו

—————————————————————–

ולואי דה ברנייר משחקותה בספר חדש:

“פילותיי הצעירה היתה היפהפיה של העיירה, ובמהלך החיים הקצרים שלה זה הקשה עליה יותר מאשר הואיל לה. לא פעם עלה בדעתי שאלוהים מעניק יופי עצום רק לאלה שהוא רוצה להמיט עליהם אסון.”
(מוקדש ל F)

“כיום אף אשה כבר לא מכסה את פניה בצ’ארשף, וגבר שיש לו אשה מכוערת כבר לא יכול לשבת בבית קפה ולהתגאות ביופי שלה. מובן שהנוצריות תמיד הלכו בפנים גלויים, ולכן הבעלים שלהן אף פעם לא יכלו להתרברב, והרבה בחורות נוצריות לא זכו להיות כלות.” 

(לואי דה ברנייר. ציפורים בלי כנפיים)

שני דברים יש לי להגיג לכם בסופ”ש הזה.

אחד - שאני לא מבינה גברים. אבל בכלל. ואני שוקלת ברצינות לעזוב את התחום הזה, ללכת לעשות דוקטורט בפילוסופיה, לגדל אלף חתולים, ולהיות מטורפת זקנה שהאחיינים שלה מפחדים ממנה אבל אבא שלהם (אוח הפעוט’קה. מדובר בהצלחה מיטורפת) מכריח אותם לבוא לבקר אותה בימי שישי.

שתיים - אני כבר לא צמחונית יותר.

זהו. שיהיה לכולם סופ”ש מעולה. אני הולכת להיקבר במיטה ולהתבעס שחורף, אז אני לא יכולה לעשות את זה עם גלידה. כי אם כבר קלישאה אז שיהיה במשמין.

ואז התנשקנו.
ואחר כך שוב.
ואחר כך אמרתי לו שאני צריכה ללכת
והוא טען שהוא לא שומע כל כך טוב
ואני חשבתי שאיזה קטע זה עם העבודה הזו, שתמיד באה בזמן הכי לא טוב. בבוקר, איך שקמים. ועכשיו. שדווקא ממש היה מתאים לי להישאר כאן, שבעה ומנומנמת על הכורסה בגינה, מכורבלת מתחת לשמיכות שהוא הביא כי בטח קר לי, ומתנשקת ככה. עוד הרבה הרבה זמן.

             

צמח:

בהמשך לסט הפגישות ההזויות שלי עם צמח, האיש והטיפולים האלטרנטיביים במטבחון (בפעם הקודמת הוא חיבר לי אלקטרודות ליד, ביקש ממני לבחור אות, אמר לי ללחוץ על הכפתור השני מלמטה אבל בעדינות אחרת זה יכאב, וכשזה נורא כאב הוא החליט שאולי בכל זאת כדאי לקרוא את ההוראות. למרות שזה נורא משעמם, והרבה יותר כיף ללמוד מניסוי וטעיה), ישבנו אתמול ותהינו על החיים, בין המשחקים שלו עם הג’יפיאס החדש שהוא קנה (את לא מאמינה! זה אשכרה מדבר איתי! אנחנו ממש חברים!) והטלפונים מהחברות שלי, זותומרת.

תגיד, בחשתי בשקשוקה שלי בחוסר חדווה, עד מתי זה יימשך ככה?
מה רע לך ככה? הוא שאל אותי. אני יכול להמשיך ככה עוד שנים. מאהבת פה ושם, ג’יפיאס שידבר איתי והכלב שלי, שנראה לי שאני אשלח אותו אלייך לשיקום.
מה קרה לכלב הפעם?
אנחנו לא כל כך מתקשרים אחד עם השני לאחרונה. הוא ענה. אני חושב שהוא רוצה להתאבד.
טוב עזוב את זה עכשיו. אני מנסה לנהל פה שיחה. אתה מקשיב לי?
אני מקשיב, אני מקשיב. תראי, עשיתי לו שיעשה חישוב מחדש. כי קודם אם לא נסעתי כמו שהוא אמר לי, הוא פשוט התעלם ממני. וזה היה ממש פוגע. בכל זאת, חברים.
צמח, תשתדל להתרכז שתי דקות. אתה חושב שגם בגיל שבעים נבוא למטבחון פעם בשבוע? ככה החיים יימשכו? אותו דבר רק עם קטטר?
אבל נהיה מה זה מאגניבים. הוא עונה. לא כמו הזקנים המאעפנים האלה, שנוזל להם מהצד של הפה.
ברור לך שהדבר הזה לא מסוגל להוציא אותנו מפה עד הבית שלי, שנמצא שלוש דקות הליכה מכאן, נכון? אני לעומת זאת כן. אז עדיף לך להקשיב לי.
בטח שהוא יכול, הוא ענה לי. הוא גאון. נכון אתה גאון? תשמעי, אתן כולכן מטורפות. אי אפשר לחיות אתכן יותר מדקה. אני מתחיל לאבד אמון בזה שיש נשים נורמליות.
ואתה כאילו גבר נורמלי? תגיד,  איך פעם זה היה כל כך קל למצוא זוגיות?
זה כי פעם היה בזה הרבה יותר יצר. אהבנו נורא. שנאנו נורא. רצינו נורא. לא יכולנו בלי נורא. היום אנחנו מחפשים מישהו שיעניין אותנו מספיק בלי לענות אותנו יותר מדי. זה הרבה יותר מסובך. אוי, אולי יש לי מישהו להכיר לך.
אני לא מעוניינת.
לא באמת. איש נחמד. נרקומן.
אני לא רוצה נרקומן.
לא ממש נרקומן. נרקומן לשעבר. הוא כבר לא מזריק יותר. רק עושה שורות מדי פעם.
אני לא רוצה נרקומן לשעבר.
אולי פעמיים בשבוע. אולי פעם. אם פעם בחודש אז בסדר? דווקא את תהיי טובה בשבילו. תעזרי לו להשתקם.
צמח אני לא רוצה נרקומן, נרקומן לשעבר, גברים שזקוקים לשיקום, או גברים בכלל. מתי כבר אני ארצה זוגיות שוב?
עזבי אותך משטויות, הוא אמר לי, באירופה כבר שנים לא עושים ילדים. הם מביאים מהגרים שיעשו את זה. אנחנו פשוט מקדימים את זמננו. תראי, שמתי לו את הכתובת שלך. הוא כבר עשה חישוב מחדש.

לקח לנו 3/4 שעה לצאת מהכרם. וגם זה אחרי שצמח התייאש ונסע דרך אין כניסה אחד.
זה לא משהו הדבר הזה. אמרתי לו. אם היית נוסע בדרך הרגילה כבר היינו מזמן אצלי בבית.
זה לא זה. הוא אמר לי. יש לו בעיה. הוא עובד רק איפה שמכירים.
צמח תעצור. אני גרה כאן. צמח..אתה מוכן לעצור?
רגע! אני מחכה שהוא יגיד לי לעצור.
תעצור! ועכשיו! אני לא מוכנה ללכת בגשם בגלל שהדבר האדיוטי הזה לא אומר לך לעצור. תמשיך לשחק איתו בדרך אליך הביתה. ואם אתה מסתבך תתקשר. אני אעזור לך לעצור במקום הנכון.

-עכשיו שאני חושבת על זה לא פלא שאני לא מרגישה שום צורך בזוגיות. אפילו שיחות זוג נשוי יש לי בשוטף. לא חסר לי כלום בעצם-

 ————————————————————————————————-

ושעשועים:

שני לינקים שקיבלתי מהXפרטי אתמול, יחד עם השאלה “היש הזוי מזה?”
אתם מוזמנים לבחון ולהביע את דעתכם. 

אלוהים ברא גם את המרוקאים:

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1245780

ולמי שזה לא הספיק לו, יש הסבר על איך באים ילדים לעולם:

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1255677

ולפינתנו החביבה - שאלונים באינטרנט. יש יאמרו שאני ממש כבר צריכה להפסיק עם זה. להם אענה - אבל זהנורא משעשע.

 קיבלתי במייל:

FW: בדיקה עצמית - מדהים!!

התפיסה שלך לגבי עצמך:
אתה אינטליגנטי, ישר, ומתוק. אתה ידידותי כלפי כולם ואינך אוהב עימותים.
מאחר ואתה כל כך מלא חיים וחברתך נעימה אנשים נמשכים לחברתך, באופן
טבעי ונהנים לשוחח אתך.

-…ועוד בלה בלה מהסוג הזה. לחובבי הז’אנר בלבד-

כמה טפשים אתם? עוד מבחן אמין מבית מבחני הנרדים.

 אהה. נכון. ואני אומרת - לא כל מי שיודע פיבונאצ’י הוא טוטאלי סמארט.

איזה חטא אתם?
אני הצלחתי לא להפתיע את עצמי ברמות שלא יאמנו. שוב.

Which Deadly Sin Is Yours? Sloth Slow the world down a little and kick back. Why do today what you can put off until tomorrow. Find out your Deadly Sin at Quizopolis.com

רק מאיפה הגיעה ה H הזו בסוף?